שבתי פסין

כשהגעתי לפרויקט היה לי פחד במה די גדול, והימצאותי בפרויקט עזרה בעבודה על הפחד הזה. פחד הבמה היה גורם לי להרגיש לחוץ, אבל בפרויקט זה היה שונה. הייתי עולה לדבר מול כולם והייתה תחושה של קבלה ורצון לשמוע מה שיש לי להגיד.
בפרויקט למדתי שמה שלא תיקח על עצמך לא יתנו לך, כי יש אנשים אחרים שיעשו את זה, ואתה רק תרוויח אם תירח את המשימה הזו על עצמך. בזכות הדבר הזה לקחתי על עצמי דברים שהכריחו אותי להיכנס לאור הזרקורים ולהתגבר על פחד הבמה שלי.

שרה טוויטו

אני חושבת על השנתיים שלי בפרויקט וישר נמתח לי חיוך על הפנים והלב מתרחב מנוסטלגיה. זכרון מתוק של חברויות. הזדמנויות. כשרונות. צחוקים. והרבה!
במסגרת שעות של עבודה על העיתון, חזרות להצגה וישיבות צוות- הפרויקט הפך לבית.
בזכות ההזדמנות לתת מעצמי על הבמה, בצוותים השונים או ברגעים ׳׳סתמיים׳׳ בין חברים שעשו את החוויה למיוחדת, הפרויקט נהפך לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלי ובכלל, ממי שאני. קיבלתי מקום שבו ניתנה לי ההזדמנות לתת, ובזכות זה-לא הפסקתי לקבל.
היום, במבט לאחור אני מקבלת מזה המון השראה! בזכות מה שהפרויקט מציע לבני נוער. בפשטות- מקום וזמן. מקום להיות בו ולדבר גם על דברים שמעבר, מקום להפתיע את עצמך ואת מי שמכיר (או חשב שהכיר) אותך, מקום שמאפשר לגלות עוד על הכשרון שלך ועל מה שאתה מסוגל לתת.
וזמן, לעבוד עם אנשים שאתה אוהב על הדברים שאתה הכי אוהב לעשות. זמן איכות-במפגשים או בשבתות ביחד. זמן שהיה מנוצל. למטרה, שאיפה, חלום שרקם אט אט לבוש וגוף ולבסוף הפך ליצירה, שנעשתה בעבודה קשה ואהבה לדבר.
יצירה מידיהם של הקבוצה, יצירה שהתחילה מאפס והפכה לאומנות אמיתית כשכל אחד נתן את שלו. וזה בעיני הדבר הכי מיוחד בעולם...

ערן אשכנזי

רשימה בראש, לחץ, היסטריה, התרגשות. נשיפה, שאיפה, לעצום עיניים. שקט. להתחיל.
מדהים איך עשר שניות לפני מופע מסכמות תקופה של כמה חודשים עד שנה בפרוייקט. רגעי שיא שמסמלים את כל התקופה.
אין עניין לסכם מה זה להיות בפרוייקט, כי ככל שאדבר על זה נבין פחות. המשמעות של הפרוייקט בחיים שלי תיראה הרבה יותר קטנה ממה שהיא באמת.
התחלתי בפרוייקט לפני כ8 שנים כשהייתי בכיתה י' וידעתי שעם כל מה שהספקתי לחמוד עד אז יש לי המון לאן להתקדם, והרגשתי שהפרוייקט זה בדיוק המקום בשביל זה. בדיעבד לא הבנתי עד כמה צדקתי, התרחבתי, העמקתי והתעצמתי.
למדתי להיות ענייני, ממוקד במטרות קצרות שמובילות למטרות ארוכות טווח, למדתי שאחריות היא שהופכת אותי לאדם גדול יותר. למדתי שאנשים הם הדבר המופלא ביותר שקיים..."